גם הפעם החלטתי לכתוב ביקורת על הסרט האחרון שראיתי: "רחובות ברוקלין" ובאנגלית: Brooklyn's Finest. הסרט, מבית היוצר של הבמאי, אנתוני פקווה, שאחראי גם על הסרט: "יום אימונים מסוכן", שגם כן עוסק בשוטרי NYPD.
כמו ביום אימונים מסוכן גם בסרט רחובות ברוקלין מוצבים שוטרים בהשוואה לעבריינים והגבולות מטשטשים בין עבודת השוטרים לחיי העבריינים או לשוטרים מושחתים והכול מתערבב יחדיו לקלחת של דילמות מוסריות ומצפון והמון עצבים חשופים.
בסרט רחובות ברוקלין מוצגים שלושה שוטרים מתחנה אחת ממעמד שונה: אדי, אותו מגלם ריצ'רד גיר, שהנו שוטר סיור הנמצא ימים ספורים לקראת הפנסיה ונאלץ לחפוף טירונים מורעלים ועושה מאמצים להימנע מחתירה למגע עם פושעים (גם כשאלה מקללים אותו ומשפילים אותו בציבור). אדי מבקר דרך קבע את שנטל, זונה יפיפייה.
טנגו, אותו מגלם דון צ'דל, הנו סוכן סמוי שנאלץ לשבת שלוש שנים בכלא בכדיי לזכות באמון של קאז, ראש ארגון פשע מסוכן אותו מגלם ווסלי סנייפס, קאז ישב יחד עם טנגו בכלא ואף הציל את חייו בכלא ובכך הפכו לחברים טובים.
סאל (איתן הוק), שוטר ביחידה למלחמה בסמים שמתקשה לפרנס את משפחתו ממשכורת של שוטר ולא מצליח לממן מעבר דירה מדירתו מלאת העובש שגרמה לאסטמה של אשתו ההריונית (עם תאומים) להחמיר ולכן מחפש תמיד לקחת לעצמו כספי סמים מהפשיטות שבהן הוא משתתף.
הסרט אינו בעל עלילה ברורה והוא אפילו משעמם ברובו. במהלך העלילה אנו נחשפים לדילמות המוסריות שאליהן נקלעים הגיבורים ולאופן שבו הם מתמודדים עימן.
הסרט מותח ביקורת חריפה על מערכות אכיפת החוק בניו יורק עם עקיצות לראש העיר לשעבר ג'וליאני ועל כך שהשוטרים אינם מסוגלים לבצע עבודות שיטור כראוי בגלל מצוקה כספית ומעמד מתרופף.
מבחינת הנרטיב, נעשתה עבודה סבירה עם התהליך שעוברים הגיבורים אם כי ישנו מחסור מסוים בהיכרות עימם אלא רק עם האינטרס הקלישאתי שלהם. למותר לציין כי לדעתי, איתן הוק מצויין כרגיל, דון צ'דל פרווה ואינו משכנע כי הוא סוכן סמוי וריצ'רד גיר פשוט גרוע. כך שמשהו דיי התפספס בסרט גם מבחינת הליהוק וגם מבחינת העלילה שהיא בעייתית.
מבחינת המסר, מדובר במסר המשלב ביקורת נוקבת וחריפה על משטרת ניו יורק ועל טבע האדם.
הסרט נותן ביציאה ממנו תחושה של סרט טוב במיוחד לאחר הסוף שמנקז אליו את שיא העלילה ופותר את הקונפליקטים של הדמויות.
בסך הכל מדובר בסרט טוב אם כי לא שווה להשקיע בו 100 ₪ (כרטיסים, פופקורן ושתייה) אלא למצוא אלטרנטיבה אחרת לצפייה בו.
כמו ביום אימונים מסוכן גם בסרט רחובות ברוקלין מוצבים שוטרים בהשוואה לעבריינים והגבולות מטשטשים בין עבודת השוטרים לחיי העבריינים או לשוטרים מושחתים והכול מתערבב יחדיו לקלחת של דילמות מוסריות ומצפון והמון עצבים חשופים.
בסרט רחובות ברוקלין מוצגים שלושה שוטרים מתחנה אחת ממעמד שונה: אדי, אותו מגלם ריצ'רד גיר, שהנו שוטר סיור הנמצא ימים ספורים לקראת הפנסיה ונאלץ לחפוף טירונים מורעלים ועושה מאמצים להימנע מחתירה למגע עם פושעים (גם כשאלה מקללים אותו ומשפילים אותו בציבור). אדי מבקר דרך קבע את שנטל, זונה יפיפייה.
טנגו, אותו מגלם דון צ'דל, הנו סוכן סמוי שנאלץ לשבת שלוש שנים בכלא בכדיי לזכות באמון של קאז, ראש ארגון פשע מסוכן אותו מגלם ווסלי סנייפס, קאז ישב יחד עם טנגו בכלא ואף הציל את חייו בכלא ובכך הפכו לחברים טובים.
סאל (איתן הוק), שוטר ביחידה למלחמה בסמים שמתקשה לפרנס את משפחתו ממשכורת של שוטר ולא מצליח לממן מעבר דירה מדירתו מלאת העובש שגרמה לאסטמה של אשתו ההריונית (עם תאומים) להחמיר ולכן מחפש תמיד לקחת לעצמו כספי סמים מהפשיטות שבהן הוא משתתף.
הסרט אינו בעל עלילה ברורה והוא אפילו משעמם ברובו. במהלך העלילה אנו נחשפים לדילמות המוסריות שאליהן נקלעים הגיבורים ולאופן שבו הם מתמודדים עימן.
הסרט מותח ביקורת חריפה על מערכות אכיפת החוק בניו יורק עם עקיצות לראש העיר לשעבר ג'וליאני ועל כך שהשוטרים אינם מסוגלים לבצע עבודות שיטור כראוי בגלל מצוקה כספית ומעמד מתרופף.
מבחינת הנרטיב, נעשתה עבודה סבירה עם התהליך שעוברים הגיבורים אם כי ישנו מחסור מסוים בהיכרות עימם אלא רק עם האינטרס הקלישאתי שלהם. למותר לציין כי לדעתי, איתן הוק מצויין כרגיל, דון צ'דל פרווה ואינו משכנע כי הוא סוכן סמוי וריצ'רד גיר פשוט גרוע. כך שמשהו דיי התפספס בסרט גם מבחינת הליהוק וגם מבחינת העלילה שהיא בעייתית.
מבחינת המסר, מדובר במסר המשלב ביקורת נוקבת וחריפה על משטרת ניו יורק ועל טבע האדם.
הסרט נותן ביציאה ממנו תחושה של סרט טוב במיוחד לאחר הסוף שמנקז אליו את שיא העלילה ופותר את הקונפליקטים של הדמויות.
בסך הכל מדובר בסרט טוב אם כי לא שווה להשקיע בו 100 ₪ (כרטיסים, פופקורן ושתייה) אלא למצוא אלטרנטיבה אחרת לצפייה בו.
